ביטחון עצמי וערך עצמי מחייבים חוויה בסיסית של יכולת, ויכולת להגשים
תוצאה מכוונת. נשאלת השאלה: "מה הקשר בין יכולת בסיסית וכללית לבין יכולת
בתחומים מסוימים"?
אנו עשויים להצטיין בתחומים מסוימים, למשל לדעת לפתור משוואות במתמטיקה, ולהתקשות בתחומים אחרים כמו בכישורים חברתיים. אם כן, מה הקשר בין יכולת ספציפית של אדם לבין החוויה הבסיסית שהוא בעל יכולת באופן כללי?
למעשה אנו בונים את החוויה הבסיסית הזאת, ע"י המאמץ וההגעה למצוינות
בתחומים ספציפיים. חוויה של יכולת בסיסית אינה יכולה להיווצר בוואקום.
זה לא שההישגים מוכיחים את ערכנו, אלא שבתהליך ובמאמץ להיות הישגי,
אנו לומדים להתגבר על קשיים ולומדים גם באופן כללי כיצד להגשים מטרות –
לומדים להיות אפקטיביים באופן כללי.
מסיבה זו לעבודה פרודוקטיבית יש כוח עצום לבניית בטחון עצמי וערך עצמי.
(אגב לכן אימון או קאוצינג עוזרים לרבים לפתח בטחון עצמי - א.צ.)
הרבה יותר קל להבין רעיונות כאלה ביחס לעבודה, מאשר בהקשר של מערכות
יחסים. לכן יותר אנשים הופכים את חיי העבודה להצלחה מאשר את חיי הנישואים שלהם.
כולם יודעים שלא מספיק להגיד שאני אוהב את עבודתי בשביל שהבוס יהיה
מרוצה, אך ביחסים אינטימיים קל לדמיין שאהבה מספיקה. במידה ויש קונפליקט
זוגי כדאי לשאול: אילו פעולות אני רוצה מבן זוגי? מה כל אחד יכול לעשות בשביל
לשפר את המצב?
כוונות שאינם מקושרות לתוכנית פעולה אינן מתגשמות. הן מתקיימות רק ככמיהות מתסכלות.
אדם שמעוניין לחיות עם כוונה מתעניין בשאלות הבאות:
מה אני מנסה להשיג? איך אני מנסה להשיג זאת? מדוע אני חושב שדרכים אלו מתאימות? האם הפידבק מהסביבה מאותת לי על הצלחה או על כישלון? האם
יש מידע חדש שעליי להתעניין בו?
משמעת עצמית
לחיות עם כוונה ולהיות פרודוקטיבי דורש שנטפח את יכולתנו למשמעת פנימית.
אף אחד אינו יכול להרגיש שהוא יכול להתמודד עם האתגרים של החיים, בלי שיש
לו היכולת למשמעת עצמית. היכולת לדחות סיפוק מיידי למען מטרה רחוקה.
היכולת לראות לתוך העתיד, לחשוב ולתכנן לטווח ארוך. אי אפשר לפרוח בלי זה.
אחד האתגרים הגדולים ביותר שלנו הינו היכולת לכבד את ההווה בלי לבטל את
העתיד, לכבד את העתיד בלי לבטל את ההווה.
צריך להדגיש שבמשמעת עצמית אין הכוונה לחיות ללא זמן או מרחב לנוח,
להירגע, ליהנות, לעשות "שטויות" ודברים רנדומאליים.
הכוונה היא שאם עושים דברים אלו, הם נעשים עם מודעות. גם נטישה זמנית
של מטרות משרתת מטרה (במודע או שלא במודע) והיא התחדשות.
אציג בקצרה את ארבעת המאפיינים של לחיות חיים עם כוונה ומטרות:
1. אחריות לבניית מטרות וכוונות.
2. להתעניין בזיהוי הפעולות הדרושות להשגת היעדים
3. לעקוב ולבדוק עד כמה ההתנהגות מיושרת קו עם המטרות. לשים לב לתוצאות
של הפעולות.
4. לבדוק האם הפעולות שלנו מובילות לאן שאנו רוצים.
(מתוך the six pillars of self esteem של נתניאל ברנדון)
