מה חשוב יותר, מה שאני חושב על עצמי או מה שאחרים חושבים עליי?

שאלה זו מבלבלת רבים. מחד יש מעין אמירה שאנשים אומרים בנון שאלנטיות "מה שחשוב זה מה שאתה חושב על עצמך" כאילו זה הדבר המובן מאילו ביותר. ומאידך רבים מרגישים שהם דווקא אוהבים ומעריכים את עצמם אך הם חוששים שאחרים לא יעריכו אותם. הם תוהים "מה עוזר לי שאני מעריך את עצמי אם אחרים לא? איך אתקדם בעבודה ואיך ארכוש חברים אם אני אהיה היחיד שמעריך את עצמי"?

למי שמסתפק בתשובה: "אם תאהב את עצמך, אחרים כבר גם יאהבו אותך", אין צורך שימשיך ויקרא.   למי שחשוב לו לקבל קצת יותר בהירות על הנושא מוזמן להמשיך ולקרוא.  

_______________________________________________________

קודם אבהיר שברור שזה טוב להיות מסוגל להתנהל בחברה. כדאי ללמוד להיות מסוגלים להקשיב לאופן שבו אחרים תופסים וחושבים עלינו כחלק מניהול מערכות יחסים תקינות. התנהלות שבה אנחנו והם מבהירים את עצמנו אחד לשני, מתאמים ציפיות ודואגים שלא יהיו אי הבנות.

מה שגורם לנו לתהות "מה חשוב יותר מה שאנחנו חושבים על עצמנו או מה שאחרים חושבים עלינו?",  הינו כשאנו חשים פחדים "ממה יגידו" ולכן מאוד מתקשים להתנהל  'באסרטיביות נינוחה'. ולכן השאלה שאני מציע לך לשאול כאן היא: האם אתה באמת חושש ממה שאחרים יגידו עליך, או ממה שאתה תגיד/תחשוב על עצמך?

אל תמהר לענות !  

אם תראה שבעצם אתה חושש רק! ממה שאתה תחשוב על עצמך, זה יהיה מאוד, מאוד מרגיע. כי אז בבת אחת תחזיר את כל האחריות להרגשה שלך ביחס לעצמך, אל עצמך. כבר לא תהיה עסוק במה שאחרים יחשבו עלייך, היית רואה ומבין שכדי להרגיש טוב עם עצמך עלייך לרצות רק את עצמך.

בבת אחת היית יכול למשוך את עצמך מתוך הראשים, של האנשים שסביבך, מקום שרק גורם לך לסחרחורת קשה ולפעמים לייאוש – ולהניח אותו בחזרה במקום שבו פתרונות יכולים להופיע – בתוך עצמך.  

כדי להשתכנע באופן חוויתי שאכן אתה רק חושש מעצמך, תרגל את התרגול הבא:

חשוב על דברים שאתה חושש שיחשבו עליך. נגיד אתה חושש שעמיתים בעבודה יחשבו שאתה פחדן או אדם רע.

עכשיו דמיין (אם צריך) שאתה ממש יודע ומרגיש אמיץ ואדם טוב, שקל לך להיזכר בהרבה פעולות אמיצות ו/או אכפתיות ושהם חלק משגרת חייך.

האם במצב זה יהיה אכפת לך או שתחשוש ממה שיחשבו עליך?

במידה והצלחת לדמיין את עצמך חווה את עצמך אדם באמת טוב ואמיץ, תוכל לגלות שלא באמת תחשוש מכך במצב זה.

במידה והצלחת לדמיין את עצמך חווה את עצמך אדם באמת טוב ואמיץ, אבל עדיין חש איום מהשלכות האפשריות לכך, פשוט המשך עם התרגול לרמה הבאה.  

בדיוק כמו קודם תשאל את עצמך: מה אתה חושש שיחשבו עליך בעקבות ההשלכות?

לדוגמה אתה עשוי לחשוש שיחשבו עלייך שאתה לא כל כך חכם ושאינך יודע איך להסתדר עם אנשים (אם היית מיומן בתקשורת בין אישית היית יכול בקלות לתקשר ולתקן כל רושם מוטעה שיש לאנשים עליך) . דוגמה נוספת אתה עשוי לחשוש מכך שיחשבו  שאינך מוצלח מבחינת יכולת ההשתכרות שלך.

עכשיו דמיין את עצמך חווה את עצמך כאדם מיומן חברתית שיודע להסתדר בכל סיטואציה ו/או אחד שאין לו שום בעיה להתקבל למקומות עבודה המשלמים הרבה, מאחר ואתה מוצלח ויודע איך למכור את עצמך בראיונות עבודה.

האם במצב כזה יהיה אכפת לך או שתחשוש ממה יחשבו עליך?

באופן זה תוכל להמשיך ולתרגל עד שתגלה שכל מה שאתה חושש ממנו, אלו הדברים שאתה תחשוב על עצמך.

תרגול כנה יחשוף בפניך את החסרונות שאתה לא אוהב בעצמך, ללא קשר למה אחרים יחשבו על זה.

כאן אתה עשוי לשאול מדוע כשאתה לבד אינך חושש, וחש נינוח עם עצמך. התשובה לכך כמובן, היא שכאשר אתה לבד, אחרים לא מאתגרים אותך, הם לא נמצאים שם בשביל "לעזור" לך לעורר את המודעות העצמית שלך, לגרום לך להסתכל בדברים שאינך אוהב לראות.  

ההבנה המשחררת אך גם הכואבת שאתה בעצם חושש ממה שאתה חושב על עצמך תבוא כאשר תראה שאתה מתקשה לחוות לאורך זמן את עצמך כבעל כל התכונות או שולט בכל המיומנויות וההתנהגויות שאתה מדמיין לרגע בתרגיל.

אם תרצה בכך תוכל להחליט לשפר ולפתח את הכישורים ואת התנהגויות הרצויות לך.

שוב, רק אם זה יהיה חשוב לך, אם לך יהיה אכפת מכך.

אתה עשוי גם לגלות שיש לך חסרונות מסוימים שלא אכפת לך עד כדי כך לשנות  אותם.

אך כמו בכל המצבים תמיד תגלה שמה שאתה חושש ממנו זה רק הדעה של עצמך עליך.

כשנדמה לך שאתה חושש מדעתם של אחרים אתה מסתיר מעצמך את חששך האמיתי, וגם מסתכל בכיוון שלא יעזור לך לפתור באמת את פחדיך. כאשר הינך מודע לכך שאתה חושש מעצמך תוכל להתמודד ישירות מול פחדיך.

כשתהיה מוכן ממש להסתכל על עצמך, תוכל למשל לראות שרמת המיומנות התקשורתית שלך למשל אינה גבוהה במיוחד, אך בכל זאת היא ברמה סבירה מבחינתך.

לפני שממש תסתכל על עצמך ככה, לא תהיה לך בהירות מספקת כדי להגיע להשלמה עם עצמך בצורה כזו.

לחילופין, אולי תראה שרמת המיומנות שלך אינה מוצאת חן בעיניך ואתה תרצה להתפתח להיות אדם המתבטא באופן בהיר ואפקטיבי יותר.

בכל מקרה הפחד מדעתם של אחרים כבר לא יפעיל אותך. מה שיניע אותך יהיה רק הרצונות והשאיפות שלך.

הכרה זו תחזק את תחושת ערכך העצמי וכמובן את הביטחון העצמי שלך. תוכל לנוע בחופשיות ולהתפתח ולהשתפר בשביל עצמך.  

תרגיל נוסף כדי לחוות שבכל מקרה אינך חושש מדעתם של אחרים:  

נגיד שהתחלת לראות  שהחשש שאחרים יחשבו עליך שאינך חכם, הינו בעצם החשש של עצמך, שאינך מספיק חכם מבחינתך.  

סביר להניח שהינך חש שאתה די אינטלגנטי אבל לא "גאון".

כשתכיר בכך זה לא יהיה בהכרח נעים, אך שוב, זה רק אתה מול עצמך.

אם כן דרך לחוות שאינך חושש מדעתם של אחרים:

ראשית דמיין באופן מוחשי שאתה נמצא בחברת אנשים בשעה שאתה חש ויודע שאתה מצד אחד די אינטלגנט, מצד שני לא "גאון".

בנוסף חוש את הרגש האישי שלך  ביחס לרמת האינטלגנציה שלך. למשל ההרגשה שאתה מקבל בחוסר ברירה את העובדה שאינך "גאון".  

עכשיו מתוך החוויה שעלתה בך, דמיין שהאחרים צוחקים על איזה שטות שאמרת, האם הינך חושש מהם, האם הינך חושש מהמצב הזה.  

גם כאן סביר להניח שהתשובה שלך היא לא, שזה לא מפריע לך, שאתה יכול להיות רגוע  בתוך הסיטואציה.

תוכל גם לראות שעדיף לך להיות מודע לרגשות שאתה חש ביחס לעצמך, מאשר להיות באשליה שהינך חושש מדעתם של  אחרים.

לקראת סיום אבהיר שרבים יודעים אינטואיטיבית שמה שבאמת חשוב זה מה שהם חושבים על  עצמם. עם זאת במצבים מסויימים הם חשים כאילו שכן אכפת להם מדעתם של אחרים.

למשל כאשר מישהו בעל ביטחון עצמי שמנסה לצחוק על חשבונם בצורה טפשית.

גם אם הם בודקים זאת (באופן דומה לתרגיל) הם חווים תחושות סותרות.

הם ירגישו שגם אכפת וגם לא אכפת להם, בו זמנית.

ברוב המקרים מה שעומד מאחורי הסתירה הזאת הינו הבלבול בין התוכן של מה שאחרים עשויים לחשוב עליהם לבין עצם העובדה שבכלל חושבים עליהם משהו שלילי, או העובדה שאחרים מצליחים לתמרן אותם.  

מאחר שרובנו מבינים שיכולת חברתית יכולה להועיל לנו רבות מבחינת הגשמה עצמית, ביטוי עצמי וסתם כיף, אנו מעניקים (עוד מילדותינו) ערך רב לפיתוח מיומנויות חברתיות ותקשורתיות.

רבים מאיתנו עוד מנסים להגשים (באופן מודע או שלא במודע) את כמיהתינו כילדים להיות 'המקובלים', הסטארים החברתיים. זו הייתה המשימה המשמעותית ביותר של רבים כילדים.

במידה ולא עדכנו את המשימה הזאת במונחים בוגרים יותר אנו עשויים להיזכר שוב ושוב "בכישלוננו", ולכן כל סיטואציה שבה איני שולט בה לחלוטין מעוררת את הפצע הזה.

כדי לא להרגיש בפצע הזה או באותה אכזבה ישנה, מיד אנו נוטים לבטל את האדם השני ואת דבריו ולהגדירם כמטופשים, או כל ביטול אחר ביחס אליו או לדבריו (או נחווה פחד וחוסר ביטחון כפי שהסברתי קודם)

כמובן שגם במקרה המתואר כאן מדובר בחשש שלנו מפני עצמנו. והפתרון גם יגיע מתוך עצמנו. אם ע"י עדכון מעמיק של הכמיהות מהעבר ואם ע"י פיתוח, או המשך הפיתוח, של המיומנויות החברתיות שלנו, או כל שילוב מתאים ביניהם.

כאשר אנו מבינים שתחושת הערך העצמי שלנו נולדת מאיכויות פנימיות, שאנו עצמנו הם אלה ששופטים אותן, נוכל להבין את חשיבותם של ששת העקרונות לפיתוח ביטחון עצמי וערך עצמי שגילה ופיתוח הפסיכולוג נתניאל ברנדון פורץ דרך בתחום self esteem (מונח המשלב בין ביטחון עצמי לערך עצמי).

ולסיום אסביר שאם את/ה חש אי נוחות או כאב מהגילוי שאינך חושש מדעתם של אחרים, ייתכן שמתעורר פצע ישן ובשלב זה תשמח לקרוא ביטחון עצמי – האם אפשר להשתנות?